מזיקים בדשא

עשים - תולעת הגדוד, נובר הדשא, פרודניה ודומיהם

העשים הינם זחלים רב פונדקאים התוקפים את הדשא, הנזק שהם גורמים מתבטא באכילת עלי הדשא.
כאשר הם נמצאים בכמות רבה הנזק יכול להיות רב עד כדי אכילת כל החלקים הירוקים.
עיקר פעילותם הינה בשעות הקרירות של היום ובאזורים לחים.

העשים מקימים גלגול חיים מלא, הכולל ביצה-זחל-גולם-ופרפר, בפרק זמן של כ-28 ימים.
השלב שבו נגרם הנזק הינו שלב הזחל ולו 4-5 דרגות, כלומר 4-5 תקופות גיל כאשר הדבר נעשה בקפיצות.

נפוץ בחודשים: יולי-ספטמבר.
הטיפול המומלץ: פיזור מרקורי בשעות הקרות (בוקר מוקדם או ערב), יש לחזור על הטיפול לאחר 7-10 ימים בסדרה של 3 טיפולים.
ריווח השקיה ופינוי שכבת הטאץ' יכול להפחית את רמת הנזק של הזחלים וליעל את פעילות החומר.

דרנים - זחלי חיפושיות

מזיק הקרקע המשמעותי בישראל הוא דרן הזבלית, שהוא אחד משלביה ההתפתחותיים של חיפושית הזבל.
דרני הזבליות אוכלים את שורשי הדשא, הדשא מאבד את אחיזתו בקרקע ואת מקורות המזון והמים שלו, ואז מתייבש וניתק מהקרקע.

הדרן בגוון לבן או קרם, בעל שלושה זוגות רגליים, ראש חום וכתם כהה בחלקו האחורי. הוא נמצא ל
רוב במצב של סהר וגודלו בין 6-20 מ"מ.

נפוץ בחודשים: מרץ-יוני, ספטמבר-דצמבר.
הטיפול המומלץ: פיזור מרקורי בשעות הקרות (בוקר מוקדם או ערב), יש לחזור על הטיפול לאחר 7-10 ימים בסדרה של 3 טיפולים.

כנימות - כנימות קמחיות, כנימת עשב רודוס וכנימות דם

כנימות הינן יצור אובאלי קטן מסדרת הפשפשאים, בישראל נפוצים כ-400 מינים.
הכנימות ניזונות בדרך כלל מעלי צמחים בלבד.
הכנימה תוקפת את כל סוגי הדשאים אך בארץ נצפו נזקים משמעותיים בעיקר בזנים: ברמודה טיפוואי, בופלו מאיה, דרבן, קוקויה וטול פסקיו.

צבע הנימפה (השלב שבין הביצה לבוגר) והבוגר מורוד כהה עד ירוק בהיר, מכוסה בתפטיר לבן רך דמוי שעווה.
אורך הכנימה כ-2-5 מ"מ, הנקבה חסרת כנפיים ואילו הזכר דומה ליתוש זעיר ומאופיין ע"י זוג כנפיים המקושטות בדוגמאות של שלוש זוגות עיניים אדומות.

נפוץ בחודשים: מרץ-ספטמבר.

נמטודות - תולעים נימיות

נמטודות הינה מערכת חי מהגדולות שיש וכוללת מעל 80,000 סוגים שונים. ישנן נמטודות המשמשות אותנו לטיפול, איזון ובקרה ביולוגית בקרקע אך כ-15,000 נמטודות הינן טפיליות הגורמות לנזק רב, הן לצמחים והן לבעלי חיים.

הן נמצאות במים מתוקים, במי ים וביבשה. רובן המכריע של הנמטודות הן מיקרוסקופיות אך ישנן גדולות וארוכות יותר, אפילו עד מטר.

מספר סוגים של נמטודות הינם בעלי צינור דק ומחודד המוחדר לתוך השורש. הנמטודה ניזונה ממוהל תאי הצמח והיא מהווה כטפיל, הנקרא טפיל חוץ.
לעומתן, מספר סוגים של נמטודות הינם בעלי חדק דק הפוצע את השורש ולאחר מכן הנמטודה חודרת לתוך השורש, מתיישבת שם, ניזונה מהצמח וגורמת לעפצים בשורשים הפגיעה של הנמטודות בשורשי הדשא פוגעת ביכולת הדשא לקלוט מזון ומים מהקרקע.
לאחר פגיעת הנמטודות מערכת השורשים נראית בצורה א-נורמלית משונה, השורשים קצרים, כהים ורקובים ולפעמים ניתן לראות בליטות ופצעים בשורש.

כאשר אוכלוסיית הנמטודות גבוהה במיוחד, במזג האוויר גבוה או במצבי עקה, נראים הסימפטומים על פני הקרקע: כלורוזה, הצהבה, נבילה, קמילה ולבסוף תמותה של הדשא.
לרוב תופיע באזורי הפגיעה עשבייה בעלת הפרשה חלבית כמו חלבלוב, סעידה ועשביה עמידה אחרת, וכן תהיה רגישות רבה יותר של הדשא לפטריות ומזיקים אחרים.

הטיפול המומלץ:
כיום, כשכמות ומגוון הבעיות בדשא הולכת וגדלה, יש קושי לזהות ולאבחן בין הבעיות.
טיפול בנמטודות יקר וארוך יחסית לכן מומלץ לאבחן את הימצאות הנמטודות במעבדה.
זיהוי הנמטודות שונה מזיהוי של מינרלים בקרקע ומזיהוי מחלות לכן כדאי לבצע את הבדיקה ע"י דוגם מקצועי, וכאשר שולחים את הדשא לבדיקת נמטודות יש לציין זאת.

חשוב מאוד!
לפני הטיפול בחומרים כימיים יש לקרוא היטב את הוראות היצרן גם לגבי אופן השימוש וגם לגבי הוראות הבטיחות.
מומלץ להיוועץ באגרונום לפני השימוש.

יש לכם שאלות נוספות בנושא מזיקים בדשא?
כתבו לנו

עִבְרִית
דילוג לתוכן