זני דשא

בחירת הדשא יש השפעה לגבי תדירות הכיסוח.

  • מס' שעות שמש ישירה על הדשא {כיום ובעתיד- בהתאם להתפתחות עצים שיחים בגינה}.
  • כמות שעות הפעילות (דריכה) המתוכננת בדשא.
  • איזה מבין המדשאות מוצא חן בעינינו {צבע, מרקם, רכות וכו'}.
  • מהי יכולת ההשקעה שלנו בדשא {זמן, כסף, רמת אחזקה}.
  • רמת המליחות של הקרקע {נכון לקרבת ים, ובמקומות שיש רצון או צורך להשקות במים מליחים}.
  • למשתלת יכולת אספקת שתילים של דשא המלווים בשירות שתילה.

לאחר שעניתם לשאלות הנ"ל ניתן להעזר בטבלה למציאת הזן המתאים.

שם הזןדרישת מינימום לשמש ישירהשמירת צבע בקורקצב התחדשות לאחר נזקעמידות למחלות ומזיקיםתדירות כיסוחרמת אחזקה נדרשתרכות מגע מרקם עליםצפיפות מרבד
זוסיה אלטורו5בינוניתטובהטובה5-9בינוניתבינוניתגבוה
דרבן3בינוניתטובהטובה5-9בינוניתטובהנמוכה
ברמודה טיפוואי10טובהמעולהנמוכה3-6גבוהטובה מאודבינונית
מאיה3טובה מאודבינוניטובה7-10נמוכהבינוניבינוני
פספלום8טובה מאודבינוניטובה7נמוכהבינוניבינוני
זוסיה טנופוליה6בינוניאיטי מאודבינונית-----בינונית נמוך----גבוה מאוד
קוקויה8מעולהמהירבינונית5-8בינוניבינוניתבינונית גבוה

דשא ברמודה טיפוואי

הזן המוביל בעולם למגרשי ספורט, פארקים ואזורים בהם השחיקה גבוהה דוג' קנטרי, גני אירועים,

שטחים ציבוריים שונים וצדי בריכות שחיה.

הברמודה טיפוואי הינו דשא רב שנתי, אופן גידולו הוא קני שורש ושלוחות ויש לו מערכת קני שורש עמוקה וחסונה, מתאים לאזורים טרופים וסובטרופיים, גדל גם בתנאי חום קיצוני, בחורפים מתונים ובאזורים גשומים מאוד.

דשא מאיה בופלו (סנט אוגסטין)

מקור הדשא ממרכז ודרום אמריקה, אופן הגידול של שלוחות. למרות שבמקור הוא דשא טרופי הוא שומר על צבעו הירוק כל השנה, גם באקלים ממוזג כמו של מישור החוף והשפלה בישראל.

באזורים הגבוהים יותר יתכן שיאבד מעט את צבעו בחודשי ינואר עד מרץ.
למאיה צבע אטרקטיבי במיוחד, והוא עמיד בתנאי צל כמו ה"דרבן".
הוא יכול לגדול בכל סוגי הקרקע, מקרקע חולית ועד קרקע חרסיתית ורטובה,
בעלות PH 5.5-8 ומליחות גבוהה כמו של ה"ברמודה", לכן הוא מתאים גם לגידול לאורך חופי הים.

בשל מבנה הדשא מאוד קל לכסח אותו. אפשר לשמור על כיסוח יחסית גבוה המאפשר תדירות כיסוח נמוכה. המאיה מתאימה לגינות פרטיות ולשטחים ציבוריים פתוחים, אך לא לשטחים בהם הדריכה רבה כמו גני אירועים, מרכזי נופש וספורט וכו'. ה"מאיה" הינו זן רשום {ע"י דשא יצהר} של סנט-אוגוסטין, בעל יתרונות ייחודיים כמו שמירה על צבע בחורף ועמידות רבה לצל.

דשא זוסיה אלטורו

מקור הזן הינו מיפן ומאזורים נוספים בדרום מזרח אסיה.

הדשא הינו רב שנתי ואופן גידולו הוא של קני שורש ושלוחות.

אידיאלי לאזורים רבים בארץ, מתאים לגינות פרטיות, לפארקים ולשטחים פתוחים ובמקרים מסוימים גם למגרשי גולף.

האלטורו יכול לגדול בכל סוגי הקרקע, מחול ועד קרקע חרסיתית. גם בטווח ה ph רחב, מקרקע בסיסית ועד קרקע חומצית {5.5-8.5}. לאלטורו יכולת הישרדות רבה בתנאי יובש. אך, בחוסר השקיה ממושך (תלוי בסוג הקרקע) העלווה נהיית כמו קש, למרות זאת הוא מגיב יפה לחידוש השקיה ולגשמים .

לאלטורו מערכת שורשים עמוקה ואפקטיבית ויכולת מחייה בקרקע מליחה כמעט כמו לברמודה, הוא יכול להתקיים גם באזורים מוצלים (זקוק למינימום חמש שעות שמש ישירה ), רגישותו למחלות ומזיקים מועטה יחסית.

האלטורו באופן יחסי זן נוח לאחזקה ועם תשומת לב מועטה בטיפול מתקבל מרבד דשא מושלם רוב ימות השנה, למעט בחודשי החורף בהם הוא מאבד מצבעו.

דשא קוקויה

קיקויו(קוקויה) Clanestinum Pennistum : מקור הדשא הוא במזרח אפריקה ליד ביתם של בני שבט הקיקויו, ובאזורים הטרופים הגבוהים (מרכז קניה). י.
למרות זאת, בשל מספר יתרונות כמו: עמידות רבה לעקות מים, שמירת צבע בטמפרטורות נמוכות בצורה טובה יותר מכל זן חם אחר, יכולת השתקמות מהירה לאחר שחיקה, אחזקה נמוכה ומחיר זול (בשל עלות גידול זולה), הוא הפך מאוד פופולארי במספר מדינות כמו אוסטרליה, דרום אפריקה, מספר אזורים מוגבל בקליפורניה ובישראל.

אופן הגידול של הקיקויו הינו קני שורש ושלוחות. הריבוי הינו ע"י מרבדים, פלגים, חלקי צמח שונים כמו שלוחות וקני שורש, וכן זרעים- אפילו בזנים הווגטטיביים יש לא מעט זרעים פוריים.
השימוש של הקיקויו הינו בשטחים פתוחים ובגינון ציבורי, מומלץ בעיקר באזורים יבשים (לא לאורך החוף) ובאזורים 400 מ' מעל פני הים.

הקיקויו גדל הייטב במגוון קרקעות רב אך מנוקזות, ph 6-7.8, מליחות בינונית. אזורים מוארים של לפחות 8 שעות שמש ישירה.
אחזקה- כדי למנוע קרקוף בקיץ מומלץ לכסח אחת ל 5-7 ימים. גובה הכיסוח בין 3-6 ס"מ. דרישות הזנה של 10-30 יחידות לשנה, ובין 15-20 יחידות אשלגן. מומלץ לדשן בסתיו ובאביב ולהימנע מדישון בקיץ.
פגעים- רגיש למזיקי עלווה וקרקע, רגיש למחלות עלים ביחוד באזורים לחים.
אופן הריבוי: מרבדי דשא, ושתילת פלגים וחלקי צמח.
שימושים- פארקים גדולים הדורשים אחזקה נמוכה, גינון ציבורי אקסטנסיבי וצדי דרכים.

דשא זוסיה טנפוליה

ייחודה של הטנפוליה הוא מרקם עדין, קצב צימוח איטי ויכולת לגדול ללא כיסוח.
למשטח הדשא מראה גבשושי (כמו כריות) המיוחד ואופייני לזן.

משמש כצמח כיסוי כיכרות, איי תנועה ובין אבני מדרך בשבילים. ולא כדשא במובן הקלאסי שלו.
במקרה של כיסוח יש לכסחו בגובה של 3-5 ס"מ. עמידות בקור בינונית, מסתדר בחצי צל. צבעו ירוק חזק.

דשא פספלום

הפספלום הינו דשא רב שנתי, מיועד לאזורים חמים (טרופים וסובטרופים) בעל קני שורש ושלוחות.
מקור הדשא מארגנטינה, אורגואי, ברזיל ודרום מזרח ארה"ב.

פופולארי במגרשי ספורט, גולף, וכמו כן בגינון ציבורי ופרטי.

כל זאת בשל מספר יתרונותיו הבאים:

הפספלום נחשב היפה בזנים החמים: בעל צבע ירוק כהה ומרקם דק ועדין.
הפספלום בעל יכולת מחיה באזורים מליחים מאוד ואף יכול להיות מושקה במי ים, אך במקרה זה יש לבצע שטיפות קרקע מפעם לפעם.
יכול לחיות באזורים בעלי ניקוז לקוי ואף להימצא תחת מים תקופה ממושכת יחסית.
מבחינת חומציות הקרקע טווח המחיה הוא pH 4-10.
דרישות החנקן מועטות יחסית לכל סוגי הדשא האחרים.
סוגי הקרקע המתאימים לגידול הם מחול ועד לחרסית.

מנגד, החסרונות בגידול:

בשל צפיפות המרבד הפספלום זקוק לדילול באופן מסודר, לפחות 1-2 פעמים בשנה.
הפספלום נכנס לתרדמה כאשר הטמפרטורה הממוצעת יורדת מתחת ל- 10 מעלות.
חביב המזיקים, בעיקר עשי לילה.
סובל מהפטריות ריזוקטוניה ודולר-ספוט

דרבן (בת יבלית דרומית)

מקור הדשא מדרום אפריקה.

הדרבן הינו דשא רב שנתי ואופן גידולו הוא של שלוחות .

בעל תפרחת אופיינית: מעוצבת משיבולים אחדות הנישאות בראש קנה, השיבוליות בעלות 5-3- פרחים ויושבות בצפיפות של שני טורים בצדו האחד של ציר השיבולת. לכן נדרש לכסחו קלות פעם בשבוע.

הדשא מתאים לאזורים חמים ויתרונו הגדול הוא יכולתו להתקיים יפה באזורים מוצלים, עד 3 שעות שמש ישירה כל יום. הדרבן מתאים לגינות פרטיות ושטחים ציבוריים . הדרבן שומר על צבעו גם בחורף. ומתאים לסביבה בעלת קרקע בסיסית, דרישות האחזקה של הדרבן אינן גבוהות

צור קשר

צור קשר 09-8988698